ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה מחוז ירושלים בראשות עו"ד בנימין זלמנוביץ' פרסמה את החלטתה בנוגע להיטל ההשבחה על מכירת דירות בשכונת רחביה בירושלים (תכנית 9988) בגינה הוגשו עררים רבים. בהחלטה זו קיבלה הוועדה את טענות בעלי הדירות ולמעשה ביטלה דרישת העירייה לגבות היטלי השבחה מבעלי דירות בשכונה הוותיקה אשר הוטלו בגין תוכנית התחדשות לשכונת רחביה שמטרתה שימור אופיה של השכונה, על מבניה ההיסטוריים, ומענה ל"אתגר הציפוף" המתבקש ממדיניות התכנון.

טענות בעלי הדירות בשכונת רחביה בעיר התייחסו לכך כיתוכנית ההתחדשות בשכונה איננה תוכנית מפורטת באופן אשר מאפשר לגבות היטל השבחה במימוש של מכירת נכסים, בצירוף ההכרה בהשפעות תמ״א 38 כמצב קודם.

כאמור, הוועדה קבעה פה אחד כי לא ניתן לגבות השבחה בעת מכר מכוח התוכנית העירונית, שהינה בעלת אותם מאפיינים כמו תמ"א 38, משמע – תוכנית אשר הזכויות הנובעות ממנה אינן זכויות מוקנות ועל-כן היא איננה משביחה את הנכסים ואין לה השפעה על עליית שווי המקרקעין.
הוועדה הוסיפה וקבעה כי לא נמצאה השפעה של תוכנית רחביה על שווי הנכסים בשכונה, לאחר שבחנה את שווי הנכסים בשכונות ותיקות אחרות בירושלים, שבהן קיימת תוכנית תמ"א 38.

לחיזוק טענתה, קבעה הוועדה כי בבחינת ההשבחה של נכסים המיועדים להתחדשות יש לקחת בחשבון מקדמי הסתברות למימוש הפרויקטים לאורך זמן ומקדמי הפחתה אשר משקפים את השווי האמיתי של הזכויות, וזאת בהשפעת קשיים תשתיתיים ותכנוניים, ריבוי בעלויות (מושע) ועוד.

הוועדה שמה את הדגש על העקרונות שנקבעו בחוק ובפסיקה לגביית היטל השבחה כמו עקרון ההתעשרות וגביית מס אמת וחזרה והדגישה את החשיבות בהסתמכות על שווי שוק שמאי ולא על ספקולציות שמאיות ומשפטיות.
עוד הוסיפה הועדה ואמרה שכל דרך ההתפתלות, הן השמאית והן המשפטית, שההועדה המקומית הילכה בה נובעת מכך שבמימוש בהיתר בניה חל פטור מתשלום היטל השבחה ולכן חיפשה הועדה המקומית להעשיר את קופתה במקום בו המחוקק ובית המשפט העליון קבעו כי אין לגבות היטל השבחה.